האם מותר לעלות להר הבית בימינו?

שאלה זו של העלייה להר הבית נידונה בתקופת הגלות ע"י הפוסקים, אך הם עסקו בעיקר בשאלה העקרונית של הקדושה שבמקום. הכרעת הפוסקים היא כי גם היום יש קדושה במקום המקדש וממילא חלים עליו האיסורים להיכנס אליו בטומאה כפי שנבאר.

נאמר בתורה (במדבר ה'): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ". וכן נאמר (במדבר יט): "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל, כִּי אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא".

בגמרא בפסחים סז למדים מן הפסוקים כי יש שלושה מחנות שצריך לשלח מתוכם את הטמאים: מחנה ישראל, מחנה לויה ומחנה שכינה, ולכל מחנה דין שונה. ממחנה ישראל משלחין רק מצורעים. ממחנה לויה משלחין את הטמאים בטומאה היוצאת מגופם, כזב וזבה, בעל קרי ונדה. וממחנה שכינה משלחין את הטמאים בטומאת מת.

כאשר באו ישראל לבית הבחירה, נתקדש המקום כפי שהתקדשו המחנות במדבר כמבואר בגמרא בזבחים קטז: וכך היא החלוקה: כל ירושלים דינה כמחנה ישראל. הר הבית – כמחנה לויה. העזרה – כמחנה שכינה.

אם כן, להר הבית אשר דינו כדין מחנה לויה, אסור להיכנס כאשר אדם טמא בטומאה היוצאת מגופו, אך מותר להיכנס להר אף על פי שטמא בטומאת מת. ולמקום העזרה אשר דינו כדין מחנה שכינה, אסור להיכנס כאשר אדם טמא בטומאת מת.

היוצא מכאן, כי לעת עתה, כל עוד אין לנו אפר פרה אדומה, אסורים אנו להיכנס למקום המקדש¹ מכיוון שאיננו טהורים מטומאת מת. לעומת זאת, להר הבית מותר גם לטמא מת לעלות אחר טבילה במקווה כהלכה, ורק למקומות בהר שמותר ללכת בהם גם כשאנו טמאי מתים. הלכה זו, כאמור, מפורשת בש"ס² וברמב"ם³ ואין חולק עליה.


1.  שהוא רק כחמישה אחוזים מכל שטח ההר.
2.  כלים פרק א משנה ו–ח, פסחים דף סז: וראה מסכת מדות פרק ב.
3.  ביאת המקדש פרק ג הל' ג–י, הלכות בית הבחירה ז, טו.